פסק-דין בתיק ב"ל 11706-08

בפנינו תביעה לדמי לידה לפי סעיף 40 (ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). השאלה שבמחלוקת בין הצדדים היא האם התקיימו יחסי עבודה בין התובעת לבעלה כטענת התובעת, או שמא מדובר בעזרה משפחתית גרידא כטענת הנתבע. כמו כן חלוקים הצדדים בשאלה האם עבדה התובעת בחופש הלידה והנפקות לעניין זכאותה לגמלה וגובהה.

רקע עובדתי

1.       התובעת ילדה את בנה השני ביום 30.1.08.

2.       לבעלה של התובעת יש עסק לשיפוצי פנים, "א.ז. רנווסיון", (להלן: "העסק").

3.       התובעת החלה לעבוד בעסק בשנת 2001. התובעת ובעלה נישאו ביום 29.9.05. בנם הראשון נולד ביום 30.10.06.

4.       בתחילה פעל העסק במסגרת חנות למכירת חומרי שיפוץ ושירותי שיפוץ. בשנת 2006 נסגרה החנות.

5.       לטענת התובעת היא עבדה בעסק כעובדת שכירה וקיבלה שכרה מדי חודש.

6.       תביעתה של התובעת לדמי לידה מהנתבע נדחתה, בנימוק שלא התקיימו יחסי עבודה כי אם עזרה משפחתית בלבד.

גדר המחלוקת

7.       השאלות שבמחלוקת כפי שנקבעו בדיון המוקדם מיום 3.3.09 מפי כבוד הנשיאה פרוז'ינין הן אלה:

1.      האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין בעלה.

2.      האם עבדה התובעת בתקופת חופשת הלידה והאם רשאי המוסד לשלול מן התובעת את דמי הלידה בשל כך.

3.      בכפוף לאמור לעיל, האם זכאית התובעת לדמי לידה ומה שיעורם.

8.       העידו בפנינו התובעת עצמה, בעלה ורואה החשבון של העסק מר משה אסולין. כן הוגשו דו"ח חקירות והודעות של התובעת ובעלה שנחקרו על ידי חוקרת מטעם הנתבע.

המסגרת הנורמטיבית

9.       השאלה הראשונה העומדת בפנינו, היא היות התובעת בגדר "עובדת" בעסקו של בעלה עובר ללידה, בהקשר של זכאותה לדמי לידה בהתאם לס' 40(ב)(1), ס' 49 ו-50 לחוק. "עובד" מוגדר בסעיף 1 לחוק כדלקמן:

"לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, 'בן משפחה' - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

10.   מעיון בהגדרה זו עולה כי בענייננו אין אנו נכנסים לגדרי ההגדרה המצומצמת של בן משפחה, שכן מעבידה של התובעת היה בעלה. לפיכך יש לבחון את עניינה של התובעת בהתאם למבחנים המקובלים לקביעת קיומם של יחסי עבודה. בנוסף, כבר נקבע בפסיקה כי המבחנים שנקבעו בחוק לענין סדירות העבודה וחיוניותה לעסק רלוונטיים גם כלפי בני משפחה אחרים (ראו עב"ל (ארצי) 166/99 חיה שחר-המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 31.7.01) ; דב"ע לג/0-108 המל"ל - שרה כץ פד"ע ה 31 ; דב"ע מז/ 6-0 סרוסי - המוסד פד"ע יח 434).

11.   ההלכה קבעה כי אין בקרבה משפחתית כשלעצמה כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד. יחד עם זאת, שעה שמדובר בהעסקת בן משפחה, יבחן בית הדין בקפידת יתר אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים הינם יחסים חוזיים של עובד מעביד במסגרתם מוסדרים חובות וזכויות, או שהעבודה שנעשתה הינה בגדר עזרה משפחתית התנדבותית (דב"ע נג/78-0 פייגלשטוק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 283; עב"ל 20034/98 המוסד לביטוח לאומי - שמואל הרצליך (טרם פורסם, ניתן ביום 13.12.99)). במסגרת בחינה זו נותן בית הדין משקל לפרמטרים שונים, בהם מסגרת שעות העבודה, שכר העבודה - האם שולם שכר ריאלי או סמלי ועוד. הנטל להוכיח כי בין בני משפחה התקיימו יחסי עובד ומעביד ולא מדובר בעזרה משפחתית גרידא מוטל על הטוען לקיומם של יחסי עובד ומעביד (עב"ל 20105/96 יהלום - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 603; עב"ל 679/07 בלנק - המוסד לביטוח לאומי, טרם פורסם, ניתן ביום 3.2.08; עב"ל 1180/00 רחל אילוק - המל"ל, (טרם פורסם, ניתן ביום 17.10.02)).